Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘קדמה’

החזון, האסטרטגיה והטכנולוגיה הטובים ביותר אינם מועילים ללא עובדים שמוציאים אותם לפועל ומספקים שירות מצוין ללקוחות. העובדים שמספקים את השירות הם הפנים של החברה כלפי חוץ ומכאן חשיבותם העצומה. הם נפגשים עם הלקוחות, מדברים איתם, מטפלים בהם ובסופו של דבר משפיעים בצורה משמעותית האם הלקוחות ישובו לרכוש מוצרים/שירותים של הארגון בעתיד או לאו.

במאמר "מצוינות בשירות-מבט ארגוני" ציינתי כי תרבות שירות נקבעת על ידי הכוונת הארגון כולו למצוינות וככזאת יוצרת הבדל עצום בין החברות נותנות השירות.
היות והעובדים מספקים את השירות, מציאת העובדים המתאימים היא הבסיס להצלחה במצוינות בשירות.

היחידה המרכזית בחברה שקובעת במידה רבה מי יהיו העובדים שיקלטו לשורות החברה היא משאבי אנוש. היא הכתובת אליה העובדים פונים עם בקשותיהם והיא גם דלת היציאה שכל עובד שעוזב את הארגון חייב לעבור דרכה. לפיכך, היא גם משפיעה בצורה באופן עקיף ומשמעותי על רמת שביעות רצון גבוהה של הלקוחות ועל מידת נאמנותם לחברה בהתאם.

יחידת משאבי אנוש צריכה לקבוע, בהתאם לא רק את היכולות, הידע והמיומנויות הנדרשים מהמועמדים לתפקידי שירות, אלא גם את התאמתם לערכים ולנורמות הארגוניות כדי שהעובדים יהיו אפקטיביים בעבודתם ויוציאו לפועל את יעדי הארגון.
הווה אומר, היא מחויבת להשקיע, בין היתר בכלי המיון בקליטת עובדים בעלי היכולות הדרושות ולהכשרתם הנאותה, כדי לחסוך עלויות גבוהות ומיותרות הנובעות מקליטת עובדים לא מתאימים לחברה. תכנון משאבי אנוש מחויב מצוינות, לדעתי אמור להקיף את כל מחזור החיים של העובדים בחברה לאחר גיוסם, להטמיע את ערכי המצוינות בהתנהלותם ובתהליכי העבודה, להשקיע ולהיות קשובים לצרכי העובדים עד וכולל סיום עבודתם.

ברצוני להתמקד על ענף המכירות בהקשר זה, מתוך ניסיוני המקצועי. אנשי מכירות שטח וטלפוניים כאחד, בדומה לנציגי שירות לקוחות הם פניה של החברה והם נותני שירות. שיעור התחלופה בקרב אנשי מכירות הוא בדרך כלל גבוה בחברות רבות. שיעור תחלופה גבוה גורם לכך שיחידת משאבי אנוש של החברה, פעמים רבות תקדיש את זמנה לגיוס עובדים חדשים במקום טיפוחם של העובדים הקיימים ועוד. בהיבט העסקי הרחב יותר-רמת שירות נמוכה גורמת לנטישת לקוחות ופרסום שלילי על החברה.

מרבית עבודת המכירה היא עבודה אישית. איש מכירות, בניגוד למקצועות רבים אחרים מתפקד בחלק ניכר מזמנו כיחידה נפרדת ועצמאית. אמנם הוא נציג החברה אך עבודתו היא בעיקר מחוץ לחברה ומטעמה. עבודתו בנויה החל בהצגת החברה בה הוא עובד, שירותיה ומוצריה דרך סגירת העסקה ועד בדיקת רמת שביעות הרצון של הלקוחות ומתן שירות שוטף במידת הצורך.

איש מכירות שאינו נהנה מעבודתו, יתקשה להגיע לתוצאות לאורך זמן וישפיע בעקיפין על התוצאות העסקיות. הלקוח אינו תמיד יודע מהן מחשבותיו של איש המכירות מולו, אך הוא יכול לחוש שנציג החברה שמופיע מולו ומציע לו לרכוש משירותי/מוצרי החברה אינו מרוצה ממקום עבודתו. ההיקש העסקי הוא חד משמעי ומשמעותי- הלקוח עשוי לפתח אנטגוניזם כלפי החברה וכתוצאה מכך יקטן רצונו לבצע עסקאות עימה. לפיכך, ישנה חשיבות גדולה מאוד בהנעת אנשי מכירות ושעבודתם תהיה מהנה עבורם. יחידת משאבי אנוש צריכה להיות מודעת לכך ולתת כלים למנהלי המכירות להתמודדות בנושא הנדון.

בעבודתי במשאבי אנוש מול אנשי מכירות שטח הם לעיתים העלו תחושה כי הם חשים כעובדים עצמאיים המתנהלים לבד מול הלקוחות, ללא גיבוי הממונים עליהם. כמו כן, כאשר הם העלו טענה, תקלה או בקשה חריגה תגובות מיידיות בדרך כלל מצד הממונים היו התעלמות, "חשבנו על זה", מתן תשובה שלילית בתואנה שבקשתם אינה ניתנת ליישום. תגובות מעין אלו מנעו, לעיתים את הצפת הקושי בפעם הבאה. במקרים רבים של הקשבה הבעיות שהועלו הפכו להיות המלצות לפעולות לצורך הגדלת מחזור המכירות, כיוון שהעובדים ידעו היטב על פי רוב מה צריך לקרות כדי שעבודתם תהיה אפקטיבית יותר.

מצוינות בשירות נמדדת, בעיניי כלקוחה גם בניהול קשר לטווח ארוך בין החברה ללקוחותיה, מרכיב חשוב שהעליתי במאמר שהקישור אליו צורף לעיל. מתוך השקפה זו, חשוב לשים דגש, לדעתי על העמקת תהליך המכירה ולא רק "סגירת העסקה". היינו, לתת לאנשי המכירות, ברמה האישית והצוותית כלים בכל הסוגיות הקשורות לכל תהליך המכירה, החל בפגישה הראשונה עם הלקוח, דרך טיפול בהתנגדות, ניהול מו"מ ועד טיפול בתלונה.

חשוב לציין, כי האפקטיביות של משאבי אנוש אמורה להימדד לפי השפעתה על תפעול החברה ועל תוצאותיה העסקיות, באדיקות ולאורך זמן. ניתן לערוך ניהול בקרה ומעקב באמצעות מדידת הפעולות, כמו תפוקת העובדים (העלאת התפוקה של עובדים מאפשרת לעמוד בקשר עם מספר רב יותר של לקוחות באמצעות כוח האדם הקיים), היקף פיצוי ללקוחות (יקטן לאחר גיוס העובדים המתאימים והכשרתם באופן מיטבי).

כיצד מצוינות השירות באה לידי ביטוי במשאבי אנוש בחברתכם/ן? באילו כלים היא נמדדת?

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2013

Read Full Post »

האם צריך לבנות אסטרטגיה סביב שליחתו של טכנאי שירות לבית הלקוח, או סביב מענה של נציג שירות טלפוני באופן אדיב ומקצועי לשיחת טלפון מלקוחות? התשובה אינה נעוצה בסוגי המקרים של מתן שירות, אלא בהכוונת הארגון כולו למצוינות בשירות.

במאמרי הקודם "שירות-מטוב למצויין" בו הודגשה חשיבות המצוינות בשירות, ציינתי כי היא יכולה להיעשות, בין היתר דרך מיקודן של כל המחלקות בארגון ויצירת תיאום ביניהן. לדוגמא, מחלקת המכירות אינה יכולה לגייס לקוחות חדשים אם מחלקת הייצור של הארגון לא מסוגלת לספק את המוצרים, או אין בנמצא כח אדם הדרוש כדי שיוכל לתת שירות ללקוחות החדשים. יתרה מזו, כל סוגייה הקשורה לשירות שמתעוררת במחלקה כלשהי בארגון משפיעה על המערכת כולה.

כוחו של חזון ארגוני יבוא לידי ביטוי ממשי רק כאשר תהיה לרוב המעורבים בעסק או בפעילות הבנה משותפת לגבי יעדיו וכיוונו. תחושה משותפת זו לגבי העתיד הרצוי יכולה להחדיר מוטיבציה ולתאם את הפעולות שמחוללות שינוי. עם זאת, כדי להעביר את חשיבות השירות חייבת ההנהלה הבכירה להגדיר מטרות ברורות לתרבות של שירות ואת הדרכים ליישמם, לתקשר ולהדגיש את חשיבותה בכל הזדמנות. חברי ההנהלה חייבים לצאת לשטח ולשדר לכלל העובדים שכולם בארגון נותנים שירות בכל התנהלותם והחלטותיהם, לנהל תקשורת פתוחה ונגישה לעובדים, להיות קשובים לתחושותיהם ולפניותיהם. מנהלים צריכים לסייע לעובדים לספק שירות איכותי ולא להערים עליהם קשיים, לתת להם את הכלים (ידע, גמישות, סמכות) למתן שירות איכותי. אם למשל, איש מכירות שמתמודד בעבודתו עם תקלות שלעיתים אינן תלויות בו כמו סחורה שהתעכבה, תגובה ראשונה ומיידית של הממונה לכך יכולה להיות האשמה והענשה. לחלופין, ניתן להעלות חלופות ביחד באופן ענייני כדי למנוע את הצפת הקושי, ללמוד מטעויות ולשפר את השירות.

מנהלים עם נקודת מוצא מעין זו ניחנים בהקשבה ללקוחות שמאפשרת לקבל את המידע הדרוש למתן השירות המבוקש, וכלקוחה נתקלתי לא מעט פעמים בצורך של נותני השירות מולי לדבר ולעשות ואח"כ להקשיב. משמעות מעשית נוספת להקשבה ללקוחות היא לצאת לשטח, להיפגש עם לקוחות ולהקשיב לרצונותיהם ולבעיותיהם, לא להמתין שהתלונות יציפו את החברה. ככאלה, הם צריכים להעמיד את עצמם, לדעתי במקום הלקוחות- לחשוב תמיד על דרישותיהם, איזה שירות הם היו רוצים לקבל ולא לחשוב בהקשר זה רק על הרווחים שיקבלו כתוצאה מהעסקאות.

ביצועים כלכליים מצויינים אינם ערובה שיישארו כאלה כל העת. ניתן לשמר אותם באמצעות עידוד עובדים לשוחח על החברה ברשתות החברתיות תוך בקרה על הנעשה, עריכת סקרי לקוחות שיבדקו את דעותיהם על החברה, עריכת סקרים הבודקים את המוניטין של החברה בשווקים בה היא פועלת ועוד. עידוד חדשנות ולמידה מעלה באופן משמעותי את איכות השירות (האם העובדים חולקים את מה שהם לומדים זה עם זה וכתוצאה מכך הארגון כולו משתפר במה שהם עושים, עידוד אנשים לרכוש הכשרה ו/או מיומנויות חדשות).

עיצוב תרבות של שירות מושפע גם דרך ביצוע מדידה ובקרת ביצועים. מדידת ביצועים, היינו "לבדוק את הדופק" של החברה משמעותה שמנהלים מחוייבים לעקוב אחר מידע, לנהל דיאלוג שוטף עם הסביבה, לשאול שאלות לא נוחות, להקשיב בצורה עניינית לעובדים כמו בדוגמא של איש המכירות שציינתי קודם לכן ועוד.

מרכיב נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העקביות. חשיבות העקביות של העסק נראה כדבר בסיסי מכדי להעלות את הדיון לגביו, אבל ישנו קשר הדוק, לדעתי בין העקביות למצוינות בשירות שאינו מובן מאליו במציאות עסקית תזזיתית, שאין מספיק זמן, אנשים, כסף כדי ליצור סטנדרטים אחידים לצד גמישות.

משמעותה של עקביות היא שלקוחות יודעים למה לצפות בכל פעם שהם פונים לחברה, סוג של אמינות. למשל, אם מדובר ברשת הלבשה, הלקוחות מצפים לקבל את המותג באיכות המוצר, בשירות, באריזה בהתאם לצרכיהם. בהנחה שציפיותיהם התמלאו וחוויותיהם חיוביות בהתאם, הפגישה החוזרת עם החברה אמורה לשמר אותם באופן עקבי כלקוחות מרוצים ונאמנים. מטרה זו נועדה גם לעורר הדים חיוביים מפה לאוזן לצורך משיכת לקוחות חדשים. כשהלקוחות חווים שינויים מיותרים או מרושלים של איכות שירות- חוסר עקביות יכול להרחיקם, למנוע עסקאות חוזרות ולהקטין או למנוע הפניות יקרי ערך על ידם של לקוחות חדשים.

כך לגבי העובדים- הלקוחות הפנים ארגוניים צריכים תמיד לדעת מה מצופה מהם וכיצד הם יקבלו שירות. המדיניות צריכה להיות אחידה, חד משמעית ובכתב כחלק מערך של שקיפות מול לקוחות פנים ארגוניים וחוץ ארגוניים.

עקביות היא מפת דרכים עבור כל עסק גדול כקטן לצד יצירתיות וגמישות. עקביות וגמישות אינן סותרות זו את זו- החברה יכולה לבצע את אותו שירות בדרכים רבות ושונות תוך שמירה על אותו צליל ייחודי שלקוחותיה מצפים לו.

מהן עקרונות השירות המצויין בארגונכם/ן? מהם הכלים ליישומן? כיצד אתם/ן חווים/ות אותן כלקוחות פנים ארגוניים, כמקבלי שירות מול ארגונים אחרים?

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2012

Read Full Post »

חשיבות השירות הולכת וגדלה בעולם העסקי בו אין הבדל משמעותי, בדרך כלל באיכות המוצרים של החברות השונות. יתר על כן, מצוינות בשירות היא הכלי המשמעותי ביותר לצמיחה עסקית. היא דפוס חשיבה עקבי ואותנטי בה נותן השירות מעמיד את הלקוח במרכז ולא כסוג של קלישאה.

הקשר בין מצוינות בשירות לרווחים נובע מהעלאת הכנסות החברה והקטנת עלויות במקביל.
מחד, מצוינות בשירות מושכת לקוחות חדשים (לקוחות יבחרו בארגון שמספק שירות ברמה גבוהה), מאפשרת קביעת מחיר גבוה יותר עבור השירות (לקוחות ישלמו יותר עבור שירות איכותי) ועוד. מאידך, הוצאות השיווק והפרסום של מוצרי החברה קטנות, בין היתר כתוצאה מפרסום חיובי של הלקוחות מפה לאוזן, מספר התביעות של הלקוחות כתוצאה מבעיות שירות קטן ועימו סכום הפיצוי הניתן ללקוחות, הוצאות תפעול קטנות עקב עליה בתפוקת העובדים. היינו, ללא לקוחות מרוצים ונאמנים כל ארגון יתקשה ליצור הכנסה קבועה ולהרוויח לאורך זמן.

בהיבט הארגוני, מצוינות מאותתת שיותר טוב אפשרי וגם הטוב אינו מספיק. טוב אינו מספיק טוב כדי להשיג יתרון תחרותי ולמקסם רווחים, כיוון שחברה מתחרה שתיכנס לשוק עם שירות איכותי יותר, קרוב לוודאי תעביר אליה את הלקוחות של החברה המתחרה עימה. אם השירות מצוין, המתחרים הפוטנציאליים יצטרכו לתת ללקוחות שירות מעבר למצוין כדי לשכנע אותם לעבור אליהם- אפשרות שלא תתממש במרבית הסיכויים.

הכתבות השכיחות המתפרסמות בכלי התקשורת בישראל על תלונות צרכנים בגין שירות גרוע, הפרסום השלילי ברשתות החברתיות ועוד מעידים על רמת שירות נמוכה בענפי משק רבים. מדוע רמת השירות נמוכה בפועל לאור חשיבות השירות להצלחה עסקית?

אחת הסיבות לכך נובעת מהטמעה לא עמוקה דיה של השירות בארגון. ארגונים שמשקיעים בשיפור איכות השירות משיגים שיפור בשביעות רצון הלקוחות ושיפור עסקי משמעותי, אך מרביתם אינם שומרים על רמת שירות גבוהה לאורך זמן היות והשינוי המתבצע על פי רוב הוא יותר נקודתי.

שיפור שירות נקודתי יכול לבוא לידי ביטוי בהכנסת מערכת טכנולוגית חדשה, בהקמת מוקד שירות ועוד. מדובר בפעולות נחוצות וחשובות כיוון שהן מעלות, בין היתר את המודעות הארגונית לנושא השירות ומשפרות את איכות השירות, אך פעולות אלו לבדן אינן גורמות, לעניות דעתי לשינוי משמעותי בארגון או בתפיסת האנשים בארגון את נושא חשיבות השירות. באופן טבעי, המוטיבציה של עובדים להקפיד על שירות איכותי שעלתה כתוצאה מהטמעת שינוי נקודתי יורדת עם הזמן במציאות דינמית ועימה המחויבות להתמדה. רק שינוי מערכתי שמחבר את כל מחלקות הארגון סביב המטרה של טיפוח הלקוחות יכול ליצור את הבסיס למצוינות בשירות לאורך שנים.

אחת מנקודות המוצא החשובות של הטמעת ערך המצוינות בשירות הוא הצגת נותני השירות- העובדים כנכס חשוב לארגון. העובדים הם אלה שנפגשים עם הלקוחות, מספקים את השירות ומוציאים לפועל את המטרות, ולכן יש להתייחס אליהם הלכה למעשה כשותפים חיוניים בהטמעת תרבות המצוינות.

מצוינות בשירות מבוססת על תרבות ארגונית, אנשים, ערכים שלא ניתן להעתיקם. ניתן להעתיק כמתחרים את האסטרטגיה, את דרכי המדידה אך היכולת לספק שירות איכותי באופן אותנטי נמצאת בידי האנשים, בדפוסי ההתנהגות שלהם ובדרכים בהם הם מיישמים את יעדי החברה.

יתרה מזו, לעיתים אנו קוראים חזונות (מלשון חזון) של חברות שמדגישים את איכות השירות, שמבטיחים הרים וגבעות אך ישנו פער בין הכתוב לנעשה בפועל. מילים רבות נשפכות על מצוינות בשירות, אך מבחן החזון בהקשר זה יכול להיות דרך מתן תשובות חיוביות פרגמטיות לשאלות שיש לתת עליהם את הדעת, לדעתי כמו אם הוא יתממש, האם הלקוחות שמרוצים היום יישארו מרוצים, או לחלופין אלה שאינם כל כך מרוצים היום יהיו מרוצים יותר.

כמו כן, ישנו קושי, לעיתים לעובדים: הלקוחות הפנים-ארגוניים להתחבר לחזון הארגוני או להאמין שהוא בר השגה. כך למשל, אם ניגשים לעובדים, במיוחד לעובדים שממוקמים בחזית הארגון ומספקים שירות חיצוני והם אינם יודעים מהו החזון, אי הידיעה מוכיחה בדרך כלל שהחזון לא הוטמע כראוי או שהם אינם מאמינים בו ולכן הם אינם זוכרים אותו. הווה אומר, אפקטיביות של חזון תלויה בהפיכתו לחלק בלתי נפרד מערכי הארגון. הוא צריך להיות מושרש היטב בדפוסי ההתנהלות היומיומיים של העובדים, כדי שיבוא לידי ביטוי באינטרקציה שלהם עם לקוחותיה החיצוניים של החברה.

בארגון שמטמיע את ערך המצוינות העובדים שואפים להגשים את הפוטנציאל האישי שלהם בתוך הארגון, כיוון שהוא מציע להם בדרך כלל הזדמנויות תעסוקה טובות יותר מהחברות שהוא מתחרה עימן בשוק העבודה. מנהליהם מתעלים ומנהלים שאיפות אלו למיצוי הפוטנציאל הארגוני, דהיינו ארגון שפועל לפי ערך המצוינות ישאף בתהליך מתמיד למצות את הפוטנציאל העסקי והארגוני שלו.

בארגון כזה, תרבות המצוינות מניעה אותו להתחדש, לזהות שינויים ולמנפם, לעצב את הסביבה העסקית. במובנים אלה, להטמיע ערך של מצוינות פירושו "לנער" את הארגון, את עובדיו ואת תהליכי העבודה שלו בתהליך מתמיד שפועל ללא הפסקה.

כיצד ניתן ליישם עקרונות למצוינות בשירות בהיבטים הארגוניים? המשך יבוא במאמר הבא.

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2012

Read Full Post »

בעולמנו השרוי בתהליך מתמיד של תנועה וקדמה נשמע צמד המילים "התנגדות לשינוי" ארכאי באופן מסוים. כיצד ייתכנו שינויים משמעותיים, אם אנו כבני אנוש נוטים לדחות שינויים?

התשובה לכך נעוצה בשני צדדיו של הטבע האנושי. מחד, האדם שואף ליציבות, לסביבה מוכרת, לשגרה. מאידך, משמשים שגרת היתר, חוסר הגיוון והיעדר החידוש מקור למצוקה פסיכולוגית. במקביל לקבע והיציבות נזקק האדם גם לשבור את השגרה, לחידוש ולהעשרה. הצורך בשינוי ובחדשנות הוא אחד המניעים להרחבת ידע, לפיתוח המצאות, לקדמה טכנולוגית, לניסיונות לבחון את גבולות היכולת האנושית. הדחף לשנות חזק בעיקר כשהמציאות מסבה לאדם סבל ומצוקה. במצבים אלו הוא מחפש דרכים חדשות להיפטר מן הסבל ולשפר את איכות חייו.

ישנם שינויים המתרחשים לעיתים כדבר שבשגרה: כל ארגון מגיב באופן שוטף לביקורות, לשינויים בתנאי השוק כמו הרחבת מערך השיווק וכניסה לשווקים חדשים. הם חלק ממהלך החיים השוטף, הם משקפים יציבות והמשכיות ומחזקים את זהות הארגון או של הפרט. היקפם מצומצם על פי רוב ולכן אינם מעוררים התנגדות בדרך כלל. אך ישנם גם שינויים שמערערים את הפרדיגמות, הערכים של המסגרת הארגונית או של הפרט. הם פורצים דרך חדשה ומשנים מן היסוד את המערכת עצמה, אין המשכיות ברורה מן העבר להווה שלאחר השינוי, כמו הסבת מערך המוצרים שמשפיע על מאפייני ותהליכי העבודה של מחלקות הייצור, השיווק והמכירה, סדרי התשלומים של הלקוחות ועוד.

בני אדם מתנגדים לשינוי על פי רוב כשהם יודעים או מעריכים שתוצאות השינוי תסב להם נזק, הפסד או כאב, שמצבם טרום השינוי טוב יותר לאחר החלתו. כתוצאה מכך, הם ינקטו בצעדים שנועדו למנוע, לעכב או לצמצם את הפגיעה. מדובר בחישוב מאזן רווח והפסד כשעל פני השטח ייתכן ויוסבר במניעים רציונליים נגד השינוי המוצע, אך משולבים בו בדרך כלל מרכיבים רגשיים ולא רציונליים.

תרחיש אפשרי- הנהלת חברה כלשהי מחליטה להעתיק את משרדי החברה למקום חדש שבו התנאים הפיסיים- המרחב, האוורור, החזות האסתטית וכדומה יהיו טובים לאין ערוך מן התנאים במיקום הנוכחי. בכל זאת, ישנם עובדים שאינם ששים לשינוי כיוון שהם מעריכים שבמאזן הכולל יימצא חסרונו של השינוי רב מיתרונו. במעבר למקום חדש, למשל נפרדים העובדים ממקום שהם מכירים ומתמצאים בו היטב, איזורי הנוחות שלהם. הערכה זו מקבעת, לדעתי כיוון שעובדים אלו מצאו דרכים במשך הזמן להתמודד עם אי נוחות זו. העתקת המקום דורשת השקעת מאמץ רב באריזה, בהובלה, בשינוי במסלול הנסיעה לעבוד וכו'. כל אלו חסרונות מוחשיים, קרובים בזמן ובמקום והעובדים יכולים בקלות לחוות אותם. עם זאת, יתרונותיו של המקום החדש אינם מוחשיים: העובד טרם חווה אותם באופן ישיר, הוא יכול רק לדמיין אותם כפי שהוא חש את המאמץ וההפסדים. היתרונות גם רחוקים בזמן- הם יושגו ויורגשו רק לאחר שהמעבר יסתיים. העובדים, אם כן לא יתמכו בשינוי אף על פי שבסופו של דבר, כאמור הוא יכול לפתור את מצוקות ההווה ולשפר את איכות חייהם בעבודה באופן משמעותי.

כיצד כמנהלים בהקשר זה גורמים לעובדים לבחון מחדש את מאזן הרווח וההפסד, כך שגם הם יוכלו לזהות את התועלות בשינוי?

ראשית, יש לבחון את עמדותיהם של העובדים ולאתר את הנזקים הצפויים עקב השינוי, כיוון שלא תמיד הדוגלים בשינוי נותנים את דעתם למכלול התוצאות השליליות האפשריות. אין לנהוג בכפייה של השינוי, היות ודעתם של העובדים בדבר השלכותיו השליליות של השינוי עשויה לעודד נקיטת יוזמות לתיקון תוכנית השינוי כדי שהנזקים בעתיד יהיו מזעריים, וכתוצאה מכך לפגוע בהטמעת השינוי.

שנית, יש להביא להעלות למודעות העובדים המתנגדים לשינוי את אי הרציונליות שהוצגה קודם לכן בתפיסתם וכאן מן הראוי להמחיש, להבליט ולקרב בזמן ובמקום את היתרונות הטמונים בשינוי בעתיד. ניתן להביא דוגמאות של שינויים דומים שהופעלו אצל אחרים באמצעות קבלת מידע מחברות שהתנסו בשינוי דומה, בביקור במקום המיועד של החברה לפני המעבר במידה זה אפשרי.

הווה אומר, לא מספיק לומר לאנשים שעליהם להשתנות או לאמץ את השינויים, אלא יש צורך להראות להם "מה יוצא להם מזה". הנהלת החברה צריכה להדגיש, לדעתי בפעולות השכנוע, בין היתר את הפן השלילי שבמצב הנוכחי, את היתרונות לפרט ולארגון שיושגו עם השינוי ואת כדאיות השקעת המאמץ בהטמעתו.

לסיכום, אין סתירה, איפוא בין ריבוי השינויים הארגוניים מצד אחד, לבין ההתנגדות להם מצד שני. שתי התופעות הללו מתרחשות במקביל, זו לצד זו. שינויים מוצעים במקומות שיש צורך בהם ולכן זוכים לתמיכה מלאה. במידה ואינם זוכים לתמיכה מכל אלו המשתתפים במסע השינוי, דרך מוצעת ואפקטיבית היא שכל אחד מהמשתתפים צריך להבין מהי התועלת שהוא יפיק מכך. הבנת תועלת זו תפוגג את התנגדותם שביסודה עומד החשש מנזקים אישיים/ארגוניים שייגרמו, לדעתם כתוצאה מהטמעת השינוי. לחלופין, ניתן להביא את העובדים לידי הבנה עמוקה כי הערכתם את המאזן הכולל של השפעות השינוי כשליליות מוטעית ביסודה, כפי שהומחשה בדוגמא של העתקת משרדי החברה.

כיצד אתם/ן בוחנים/ות את מאזן ההישגים והפגיעות הצפויות של שינויים? מהן האסטרטגיות הניהוליות שאתם/ן נוקטים/ות כדי להצמיד לשינויים תגמולים ראויים לעובדים?

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2012

Read Full Post »

במאמר כיצד אנחנו מקדמים את מטרותינו  כתבתי על זיהוי וקידום סביבות מקדמות במקום העבודה שהעובד, בין אם מדובר בעובד חדש או עובד ותיק, בין אם עובד בדרג ביניים או מנהל בכיר, מחויב לעצמו (ובעקיפין לארגון) לייצר ולטפח כדי לקדם את מטרותיו ואת מטרות הארגון.

עם זאת, האחריות לעיצוב וקידום סביבות מקדמות במקום העבודה אינה חלה רק על העובד.  כדי לעודד תהליכי צמיחה אישית של הפרטים בארגון והגדלת רמת שביעות הרצון שלהם בהתאם, הארגון מחויב ליצור באופן תמידי סביבות מקדמות צמיחה. תהליך זה דורש מקברניטי החברה ליזום ולנהל באופן פעיל ועקבי סביבה הוגנת למניעת תסכול.

כבני אנוש, אנחנו רוצים להביע את דעתנו ושכולם יזכרו בישיבה על המוצר המהפכני הבא של הארגון שהיה הרעיון שלנו. אנשים בדר"כ מגיבים אחרת מהמצופה- הם יזלזלו בנו על הצורך לנכס את העשייה הזאת שלנו ויותר גרוע- ישנם ממונים שיילחמו איתנו על הקרדיט ובזכות פעילות מוצלחת של יחסי ציבור יזקפו לזכותם את הרעיון המוצלח.

כתוצאה מכך, במקרה הטוב עבור הארגון- לא מעט עובדים שומרים את המידע שבידם לעצמם מתוך חשש שברגע שיהפוך לנחלת הכלל הוא לא יהיה משמעותי "וזכויות היוצרים" שלהם ייאבדו. שמירת המידע פוגעת ישירות גם בעבודת הצוות, כיוון שההצלחה הקבוצתית נמדדת בין היתר ביכולת לחבר בין פיסות ידע שונות. במקרה הרע- עובדים יצירתיים יחפשו, בדרך כלל את הדלת החוצה לאפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות.

כמו כן, נתקלתי בממונים שמבטלים רעיונות שמעלים עובדים בתואנה של חוסר יעילות, בזבוז כספי וכו'.

בהקשר זה- במרבית החברות, מניסיוני כוחו של המנהל נמדד בין היתר עם המשאבים שעליו הוא שולט והצלחה אישית תלויה פעמים רבות בביצועי הפרוייקט שהוא ממונה עליו. הווה אומר, מנהלי פרוייקטים/מחלקות מעדיפים להקצות את המשאבים שלהם למיזמים חדשים כשהם מסבירים את השיקולים לשלילת הפרוייקטים כשיקולים עסקיים זהירים.

תהליך הקצאת משאבים בדר"כ מתנגד לרעיונות חדשים, מכיוון שהוא דורש מידה מסויימת של וודאות ביחס ללוחות זמנים, רווחים וכו'. באופן טבעי, רבים מהמנהלים מרגישים חוסר נוחות ביחס לחשיבה חדשנית-יצירתית כיוון שאין דרך מעשית להביא להתרחשותם של הפתרונות שמועלים, נותר רק לחכות ולזהותם אחרי שיתרחשו. ההעדפה, אם כן לפרוייקטים המשך לפעילות הנוכחית, או לחלופין להשקיע את עיקר הכסף במחלקות הפיתוח והמחקר ששם, לפי הפרדיגמה הרווחת נמצאים כל הרעיונות החדשניים והמוצלחים לארגון במקום לאפשר לאנשי מחלקות נוספות לייצר רעיונות. היינו, כתפיסה מחשבתית לא להעלות על הדעת שישנה אפשרות של מוחות יצירתיים גם במחלקות אחרות בארגון.

למען הסר ספק, אינני מתכוונת שלכל רעיון חדש מגיע מימון. ישנם רעיונות מבטיחים וישנם רעיונות מיותרים בלשון המעטה. בסופו של דבר, כדפוס חשיבה ניהולי באופן כללי מנהלים מחוייבים למקד את תשומת ליבם ובהתאם גם את משאביהם לרעיונות מגוונים וחדשים, לא רק כאלו שמלכתחילה לדעתם יזניקו את החברה- כצורך הכרחי לחדשנות וליתרון תחרותי.

כאן  נדרש אומץ ניהולי להקשיב לרעיונות שלעיתים אינם ערבים לאוזן, ללא פילטרים אישיים במיוחד אלו שנמצאים במורד ההיררכיה הארגונית (שלא הגיוני לכאורה שהם יעלו רעיונות טובים) או מאנשים שמעורים בנעשה בשטח כמו אנשי שיווק ומכירות.

כיצד תוכלו, אם כן לבנות תהליך ניהולי שמייצר כל הזמן אפשרויות אסטרטגיות חדשות? כיצד תוכלו להמיר את תהליך הקצאת משאבים מפרוייקטים שסופם ידוע מראש למיזמים מכווני עתיד שאינו ידוע אך עם פוטנציאל לרווחים?

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2011

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: