Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עסק’

מורן איצקוביץ', תושב קיבוץ רוחמה מנהל בחמש השנים האחרונות חברה להפרחת בלונים פורחים.

הרעיון נולד מחלום שהוא חלם באחד הלילות שבו הוא ראה את עצמו עף בכדור.  "חלמתי בלילה משהו על כדור פורח והרגשתי שזה מאוד אמיתי", כך סיפר לשי פרנס מעיתון "ידיעות הקיבוץ" בריאיון בדצמבר 2010.

במקום לפתוח ספר לפענוח חלומות, הוא פעל באופן ענייני והחל לחקור את הנושא לעומק. הוא התחיל לחפש מידע על כדורים פורחים. בארץ לא היו בכלל עסקים בנושא והוא טס לארה"ב כדי ללמוד את התחום. לאחר התמודדות עם ביורוקרטיה במשך שלוש שנים הוא הקים חברת תעופה לכדורים פורחים ולצורך הקמתה בנה בקיבוצו האנגר גדול המשמש כבסיס הפעלה מוסדר של הכדורים הפורחים.  כיום הוא הבעלים והטייס הראשי של חברת הכדורים הפורחים הגדולה בישראל.

בדומה ליזם הבודד גם לארגונים יש "חלומות"=יעדים עסקיים, שהגשמתם כרוכה לעיתים בנטילת סיכונים במידה מסוימת כחלק מהפעילות העסקית. ככל שרצון הארגון לקבלת רווח גדול יותר, כך גדלה מידת הסיכונים שהוא נוטל-  הרצון להיות הטובים ביותר, להיות מובילים בשוק, לקדם ולהתקדם, הרצון לעצב את הסביבה ולהוות דוגמא לאחרים.

חברות מתוות תוכנית פעולה שתכוון את פעילותן העסקית, ובכל זאת ישנם יעדים עסקיים שהוצהרו ולא התממשו או שהתממשו וכשלו לבסוף. כיצד ניתן להתמודד באופן מעשי  בהיבטים ניהולים-ארגוניים בנושא הנדון, כדי להמיר את הכשלונות בהצלחות עסקיות?

1. מנהל בשוק תחרותי אמור לאבחן במהירות ובמדויק בעיות או תקלות סמויות, כדי לאפשר לפירמה שלו להיות "לפני המתחרים". "הראייה קדימה" משלבת פיתוח חשיבה לטווח ארוך תוך שימת לב לפרטים של תכנון יסודי ומפורט והבנה בדיעבד לצורך למידה של אי זיהוי סימני האזהרה- היעדר ניסיון או הכשרה, מימון לא מספיק, תכנון לקוי ועוד.  מצד שני, מי שמחפש על הזמן את האופק נמצא בסכנה כיוון שלא ניתן לצפות הכל והגמישות הניהולית/ארגונית מחייבת במידה וחלים שינויים.

2. כדי להשתלט על הפחד מכישלון עסקי, תחילה יש להבינו ואח"כ לנסותו. מניסיון אישי ושל אחרים, דווקא הפחד באופן אירוני יכול להפוך למנוף שמקדם. כשמזהים אותו והולכים עימו מגיעים לארץ לא נודעת, לגבולות חדשים שלא היו קודם. יחד עם זאת בראייה מציאותית, גם כשהפוטנציאל נראה טוב צריך לקחת בחשבון גם את הסיכוי לכישלון ולמזער את סיכוייו באמצעות כתיבת תכנית עסקית ברורה ומפורטת והצגתה לאנשי מקצוע- פנים ארגוניים וחיצוניים כמו יועצים פיננסיים וכו' לשם קבלת משוב מקצועי ענייני.

3. ניתוח של המנהל באופן אובייקטיבי את יכולותיו, כישוריו וארגז הכלים שרכש מתוך הבנה שאינו יכול לדעת הכל ולעשות הכל לבד גם אם הוא מנהל מוכשר, מאפשר גיוס חברי הנהלה טובים שישלימו אותו ולאחר מכן לגבש יחדיו אסטרטגיה. מיהם חברי הנהלה טובים? עפ"י קווי האופי והיכולות המובנות שלהם והתאמה לתרבות הארגונית ולאו דווקא לגייס אנשים רק עפ"י רקע תעסוקתי, השכלה או מיומנויות נדרשות. לחלופין/בנוסף אפשרי סיוע של מנטורים/יועצים רלבנטיים שיספקו משוב וייעוץ לפני יישום רעיונות חדשים.  בכך הוא "משיג" את ראיית התמונה הרחבה ואת הפרטים שנשכחו ממנו ובמקביל מייצר אוירה בה כל אחד יכול לחוות את דעתו בחופשיות, כאמור כדי לקבל משוב אמיתי על הרעיונות והתוכניות שהועלו.

4.   מנהל טוב, בעיניי חייב לבחור לבחור רעיון מתחום שהוא אוהב ומכיר היטב, אך רצוי שזה יהיה רעיון עם פוטנציאל להגיע לעוצמה כלכלית משמעותית בסופו של תהליך, כיוון שכשכיר הוא משרת את הארגון המעסיק אותו. כשהוא מאמין ברעיון, הוא יוכל לרתום בהצלחה את אנשיו באמצעות "תהליך הסברה". כידוע, תהליך הסברה שלא יבהיר דיו את נחיצות המהלכים העסקיים ולצידן ההשלכות  יקשה על רתימת העובדים לתהליך, ובסופו של דבר הם הגורם העיקרי המניע את גלגלי החברה. מערכת התקשורת הפנים ארגונית הינה בעלת משקל עצום בהסברה הארגונית המורכבת מערוצי התקשורת ומהתכנים הזורמים בהם. דוגמה של התנהלות מקצועית היא דרך השימוש באינטראנט: פתיחת יישום אינטראקטיבי המאפשר לכל עובד הרוצה בכך להפנות להנהלה שאלות הנוגעות לתהליכים שחווה הארגון. שאלות כאלו ניתן להפנות גם בדרך אנונימית. מנגנון אינטראקטיבי כזה השומר גם על חיסיון הפונה, מסייע מאד להפחית חרדה ותחושות מזיקות (לעובד ולארגון כאחד) של אי ודאות. עם זאת, לא ניתן לסמוך רק על ערוצי התקשורת המקובלים כמו האינטראנט והדואר האלקטרוני הפופולאריים. במקרים כאלו יש משקל עצום להסברה האישית הישירה, לשיח המתבצע פנים אל פנים. כאן באה לידי ביטוי מקצועיותה של יחידת משאבי אנוש בארגון. אין די לעדכן מנהלים במתרחש ולקוות שיעבירו נכון את המסר לעובדים. זו הדרך הקלה והלא נכונה. העובדים חייבים לדעת להשיב על השאלות הבאות: איזה שירותים ומוצרים החברה מספקת? מה הערכים והחזון של הארגון? מה היתרון התחרותי של החברה? לערב אותם בתהליכים העסקיים. כיבוד דעותיהם והגדלת מעורבותם יאפשרו ליצור גאוות יחידה, וכתוצאה מכך הם יתנו שירות מעולה ללקוחות החברה. כמו כן, רצוי למנות את העובדים הטובים לתפקידים מאופייני צמיחה והתפתחות ולאו דווקא לתת להם לפתור את הבעיות של העסק שעשוי לשחוק אותם, מתוך חשיבה עתידית של הגדלת הכנסות החברה לטווח ארוך.

5.   טיפוח  יחסים לטווח ארוך עם ספקים ושותפים ממנפים את המיזמים העסקיים כחלק מראייה רחבה. מורן איצקוביץ'  שסיפורו האישי פתח את הפוסט רואה בכדורים הפורחים שהוא מפעיל כחלק מחווית תיירות שהאיזור בו הוא פועל יכול לספק, ואני מצטטת את דבריו: "ישנו האורחן ברוחמה וספא שאנשים משלבים עם החוויה הזו. באיזור קיימים עוד צימרים ומסעדות, כך שנותני שירותים נוספים נהנים מזה.. וכן יש גם חבילות נופש משותפות. זה לא עניין זול, אבל בהחלט אופציה לא שגרתית לחופשה משפחתית".

מה מידת המוכנות שלכם/ן ללכת אחרי חלום עסקי שאתם/ן מאמינים/ות בו? על מה אתם/ן מוכנים/ות לוותר? כיצד הגשמתם/ן את "חלומות" החברה?

© כל הזכויות שמורות לרחל אפרים 2011

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: